דיני ומנהגי פורים משולש

בתחילה נכתוב מנהגי ק"ק חסידים "בית אל" תכב"ץ בפורים המשולש, ואח"כ נפרט ההלכות אחת לאחת.

י"ד באדר יום ששי יש שתי מצוות, קריאת המגילה, ומתנות לאביונים
 

א. כשחל יום ט"ו באדר בשבת, מקדימים קריאת המגילה ליום ארבעה עשר באדר, [דהיינו יום הששי] קורין את המגילה בלילה וביום ואחר קריאת המגילה אומרים ואתה קדוש ביום ובלילה, ואין אומרים על הניסים, לא בתפילות לא בברהמ"ז ולא בהרחמן, ונותנים מתנות לאביונים, ומעיקר הדין מותר לעשות מלאכה, אמנם מנהג בית-אל, שלא לעשות בו מלאכה.

ט"ו אדר יום שב"ק ב' מצוות קריאת התורה ויבא עמלק, על הניסים בכל התפילות וברכת המזון
 

ב. ביום שבת ט"ו באדר מוציאין שני ספרים, ובשני קורין ויבא עמלק, ומפטירין פקדתיו, ואין אומרים צדקתך, ואומרים על הניסים בכל התפילות, ובברכת המזון במקומוז. ומרבים קצת בסעודת יום שב"ק לכבוד עצומו של יוםח. ועושים משלוח מנות בשבתט.
ט"ז אדר יום ראשון ב' מצוות משלוח מנות וסעודת פורים

ג. ביום ראשון ט"ז באדר עושים משלוח מנות וסעודת פורים, ולא אומרים על הניסים, לא בתפילות ולא בברהמ"ז, אך מזכירין בהרחמןי, ואין אומרים תחנון, כמו בי"ד וט"ו, לא בשחרית ולא במנחה, וכן לא יתענו ביום זהיא.
ועתה נפרט ההלכות והמנהגים למעשה בפורים המשולש

ליל ששי (י"ד אדר):

א. בשנה שחל פורים בערים המוקפות חומה ביום שבת, דהיינו שחל י"ד באדר ביום שישי וט"ו בשבת, נקרא "פורים המשולש", כיון שדיני פורים של הערים המוקפות חומה מתחלקים לשלשה חלקים. וכמו שיתבאר בע"ה.

ב. בשבת ח' באדר קוראים "פרשת זכור", ומפטירים "פקדתי את אשר עשה עמלק". דבעינן להקדים זכירה לעשייה, ובירושלים חוזרים ומפטירים בשבת הבאה ט"ו באדר פורים המשולש "פקדתי", וביתר ערי ישראל מפטירין בסדר השבוע.

ג. ביום חמישי יום תענית אסתר יעשה תשובה ותהלים ותפילות כבכל שנה להכניע קליפת המן, ואח"כ יכין את עצמו מבעוד יום וירחץ ויטבול במקוה טהרה ויכוין לקבל קדושת פורים, ויחליף שמלותיו וילבש בגדי שבת או בגדים יפים, וילך לביהכ"נ מבעוד יום.

ד. יתפללו תפילת מנחה, ואחרי תפילת מנחה נהגו לתת "זכר למחצית השקל" ליד הגבאי עבור ת"ח עמלי תורה, ויאמר כל הסדר המסודר לזכר מחצית השקל. ומנהגינו בק"ק חסידים "נהר שלום" מזמן מו"ר הגאון המקובל כמוה"ר מרדכי שרעבי זצוק"ל קודם מנחה לומדים דברי רבנו האר"י ואח"כ אומרים סדר פטום הקטורת הארוך ואח"כ נותנים זכר למחצית השקל עם הסדר המסודר לפי הסוד, ואח"כ מתפללים מנחהטו.

ה. נוהגים להרבות אורה בבתי הכנסת, כי מתגלה ביום הזה בקריאת המגילה "עטרת יסוד דאבא", שהוא אור גדול וככתוב (אסתר ח, טז) "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"טז.

ו. ראוי להודיע קודם התפילה שבירושלים אין לומר ועל הניסים בתפילת ערבית ליל י"ד, ובתפילות יום י"ד, וכן בברכת המזון, שלא יבואו לטעות משאר שנים. שרק לענין מקרא מגילה ומתנות לאביונים מקדימים לי"ד, אבל לא לענין הזכרת על הניסיםיז.

ז. יתפללו תפילת ערבית ולא יאמרו על הניסים לא בתפילה ולא בברכת המזון, ואם אמר על הניסים אין מחזירין אותויח. אם שכח והזכיר על הניסים ונזכר באמצע אין צריך להפסיק ורשאי לגמוריט.

ח. אחרי העמידה יאמר הש"ץ יהי שם וכו' וחצי קדיש, ואח"כ יקראו המגילה עם ברכותיה בכל כוונות הרש"ש זיע"א ונמצא שבכל ערי הארץ קוראים המגילה ביום אחד. ואחרי המגילה יאמרו "ואתה קדוש", קדיש תתקבל, שיר למעלות אשא עיני, קדיש יהא שלמא, ועלינו לשבחכ.

ט. בברכת שהחיינו על קריאת המגילה בליל שישי, יכוין על כל שאר מצוות הפורים, הן הנוהגות בו ביום והן הנוהגות ביום ראשון.
י.
לכתחילה מצוה מן המובחר לקרות המגילה בעשרה, לפרסומי ניסא. ויש להשתדל השנה לקוראה בירושלים בעשרה גם לנשים, אחר שיש אומרים שגם זה נחשב לקריאת המגילה שלא בזמנה [בירושלים].

יא. מי שאינו יכול לשמוע הקריאה בציבור וקורין לו ביחיד, או לנשים בביתם, הורו גדולי ירושלים זיע"א שאינו מעכב ויכולים לברך על קריאתה בתחילה, אך לא בסוף, ובפרט בלילה שאינו מעכב קריאה בעשרה, אולם לכו"ע כשאפשר צריך לחזר אחר עשרה.

יב. אח"כ ילך לביתו בשמחה הוא וב"ב, ויעשה קצת סעודה לאחר הצום לכבוד יום הפורים, וטוב לאכול זרעונים (אמנם עיקר הסעודה היא ביום א' כנודע), וידליק נרות לכבוד מרדכי ואסתר, וירבה בלימוד תורה, ואח"כ בחצות לילה יאמר בקשות להשי"תכד.

יום ששי (י"ד אדר):
 

א. ביום ששי יקום בהשכמהכה ויתפלל שחרית כסדר כל יום ולא יאמרו על הניסים, ואחרי העמידה יאמרו חצי קדיש אשרי ובא לציון עד "מעתה ועד עולם", ואח"כ יקראו המגילה ויכוונו כל כוונות ברכות המגילה להרש"ש זיע"א לפניה ולאחריה, ואח"כ יאמר ואתה קדוש, וקדיש תתקבל, ויסיימו את התפילה כסדר כל יום, עד עלינו לשבח, רק שבשיר של יום לא יאמרו המילים, "השיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן", ויאמרו השיר של יום הרגיל, ואח"כ יוסיפו מזמור איילת השחר (כ"ב) שהוא מזמור של יום הפורים.

ב. לאחר התפילה בעודו מעוטר בטלית ותפילין יקרא הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בחשק גדול.

ג. אחר התפילה יקיים מצוות מתנות לאביונים לשני עניים אביוניםכו.

ד. מצד החומרא ישלח ג"כ משלוח מנות שתי מנות לאיש אחד עכ"פ כדי לצאת ידי חובה לכו"ע ויאמר לשם יחוד וכו' הריני בא ליתן משלוח מנות אם אני חייבכז.

ה. וכן יעשה לחומרא סעודה בדגים ובשר ויין ביום ששי מוקדם בבוקר לכבוד יום הפורים ויזהר שלא ימלא כריסו כדי שיוכל לאכול סעודת שב"ק וירבה בלימוד ושירות ותשבחותכח.

ו. ביום ששי י"ד אדר מעיקר הדין יכול לעשות מלאכה ולהסתפר לכבוד שב"ק ושאר מלאכותכט. וראוי שלא יאבד זמן יקר זה בפורים בעשיית מלאכה רק במי שמוכרח או לצורך הכנות שב"ק.

שבת קדש (ט"ו אדר):
 

א. בליל שב"ק בתפילה יזכיר על הניסים, וכן בכל תפילות שב"ק, ואם שכח יאמר באלהי נצורלא. וכן בברהמ"ז לילה ויום, ואם שכח יאמר בהרחמןלב.

ב. ביום שב"ק מתפללים שחרית כבכל שב"ק, ומוציאין ב' ס"ת בראשון קורין פרשת השבוע ובשני קורין "ויבא עמלק"לג, ולא כופלין פסוק אחרוןלד ומפטירין פקדתי וכו'לה, ואחר קריאת הס"ת או במשך היום ידרוש החכם מענינו של יום, ובגודל נס הפורים בשעתו ולדורותלו.

ג. יש להתחיל ללמוד ביום שבת הלכות פסח.

ד. מרבים קצת בסעודת שחרית שב"ק, ויוסיף איזה מנה לכבוד הפוריםלח, וישתה איזה כוס יין או שכר, וירבה בשירות ותשבחות לכבוד היום.

ה. מעיקר הדין אין צריך לעשות משלוח מנות ביום שב"ק. אמנם ראוי להחמיר כדעת אלו שס"ל שהסעודה והמשלוח מנות הם ביום שב"ק. ועל כן ישלח משלוח מנות אחד לחבירו במקום שיש עירוב בצנעה כדי לצאת ידי המחמירים, וישלח שתי מנות לאדם אחד ותעב"ט.

ו. אין אומרים "צדקתך" במנחה.

יום ראשון (ט"ז אדר):
 

א. בליל מוצ"ש לא יאמר על הניסים לא בערבית ולא בשאר התפילות דיום ראשון ולא בברהמ"ז. ויעשה סעודת מלוה מלכה ויוסיף איזה מאכל לכבוד יום הפוריםמא, אמנם עיקר הסעודה ביום ראשון דוקאמב.

ב. תיקון חצות אומרים רק תיקון לאה בלא מזמור יענךמג. ואומרים מזמור בבוא אליומד.

ג. לובשין בגדי יו"טמה. וכמו כן משאירים השולחנות מכוסים במפות כמו בשבת ויו"ט בבית הכנסת ובבתיםמו.

ד. ביום ראשון יתפללו שחרית כסדר חול, ואין אומרים תחנון ויענך ה' ביום צרה, ותפלה לדודמז.

ה. אין אומרים על הניסים בתפילהמח. אם טעה ואמר על הניסים אין צריך לחזורמט. ואין קורין בס"ת ואין קורין המגילה.

ו. אחר התפילה יקיים מצות משלוח מנות להרבות אהבה ואחוהנ. ומהיות טוב שיעשה לחומרא גם מתנות לאביונים וירבה בצדקה קצת.

ז. קודם שילך לביתו מה טוב שילמד דף היומי וכן זוהר יומי והלכה יומית ואז ילך לביתו בשמחה.

ח. יעשה סעודת פורים בבוקר קודם חצות היום ברוב פאר והדרנא. וירבה בלימוד ובשירות ותשבחות כי קדוש היום לאדוננונב. ומה טוב שיקרא בסעודה משניות מגילה. ובברהמ"ז לא יאמר על הניסים. אך בהרחמן יאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר וכו'נג.

ט. ישמח ויגיל באלהיו וירבה בסעודה ומשתה. וראוי לעשות סעודת פורים ביום ראשון אחר תפילת שחרית בעוד האורות בתוקפם כמו שכתבנו לעיל, ולא ידחה הסעודה לצהריים. ואחרי הסעודה יתפלל תפילת מנחה ויסעוד עוד הפעם, וירבה בסעודה עם רעים ואוהבים בדברי תורה ושבח ושירים ותשבחות להשי"ת, כי קדוש היום לאלהינו. וטוב לב משתה תמידנד.